תוכן

יד) או נאמר באופן אחר, כי כמו שבינה הוא מ"ס כנ"ל, גם בתבונה יש בו מ"ס. כי ו' העליונות שבה, הם ס'. וד' תחתונים, הם מ'. וג"כ נקרא ו"ד, כנ"ל בבינה. כי ו', הם ו' עליונים. וד', הם ד' תחתונים. והנה מ' נקרא תבונה, כי הם ד' תחתונות שלה, שהם תנה"י שלה לבד, והם נכנסין בז"א. והנה נמצא, שכל פרצוף התבונה, בכל בחי' שהם מ"ס ו"ד הנ"ל, לא נעשה אלא מד' תחתוניות, תנה"י דבינה, ונקרא בינה מ', וכנגד מ' זו של בינה, נקרא ג"כ תבונה מ', כי משם נלקחה. ומה שנכנס מן התבונה בז"א, אינו רק חציו לבד, שהם מ' שלה, ד"ס תחתונות שבה, אשר היא חצי מ' של הבינה עלאה. כי כל התבונה, היא מ' אחרונה של הבינה עלאה. נמצא כי חצי מ' לבד נכנס בז"א.